אלן ודמיאן פתחו בריצה לכיוון הנגדי. אנה התעשתה לפני שהצטרפה אליהם. אלן היה מאושר מששני אנשים רודפים אחריו. הם לכדו אותו בפינה, והוא צרח וצחקק לפני שהתחמק בין רגליו של דמיאן.
דמיאן יכול היה לתפוס אותו בקלות, אבל הוא זייף נהמה ופנה לרדוף אחריו שוב. בסופו של דבר, אלן התחנן בפני דמיאן שידחוף אותו על הנדנדה. אנה צפתה ואלן עלה גבוה יותר ויותר באוויר.
"דמיאן," קראה אנה בעצבנות. "אולי לא כדאי לך—"
דמיאן ה
















