"גם לך שלום, איש קטן."
דמיאן שמע צחקוק רך מאחוריו והסתובב לראות את אנסטסיה. פיו נפער. היא לבשה חליפה רשמית שהדגישה את מותניה ואת ישבנה. החולצה שלה הייתה אדומה ונעלי העקב האדומות שלה התאימו באופן מושלם לבגדיה. הוא בהה בה כמה רגעים ארוכים מדי.
"וואו," הוא נשף.
אנה חייכה חיוך ממזרי. "אלן, מותק, שחרר את הרגליים של דמיאן."
דמיאן הרגיש אותו מנענע בראשו לשלילה. דמיאן התכופף, תפס בזרועותיו, הרים אותו באוו
















