כשדמיאן הביט שוב באנסטסיה, היא בהתה בו בהבעה שלא ניתן לפענח. היא לעסה את שפתה התחתונה בשיניה לפני שצמצה את שפתיה. אלן עזב את רגלו ותפס את ידה המושטת של אמו. כשהוא עקב אחריהם החוצה, הוא הבחין באנסטסיה חוגרת את אלן במושב הבטיחות שלו. הוא הסתובב והסתכל עליהם. "תוכלי לתת לנו דקה?" הוא שאל. "בטח. לילה טוב, אנה," ווין קראה. אנסטסיה הגיבה בקול חנוק. דמיאן צפה בה פונה לסגור את הדלת ואז ניגשת לצד הנהג. "אנ