דמיאן נעץ מבט באישה המהממת שמתחתיו ושאף נשימה רועדת. היא הייתה הנערה הצעירה שבה היה מאוהב. האישה הבוגרת שהוא חשק בה והרס. היא הייתה אמו של בנו, האישה ממנה פחד. והיא הייתה אותו האדם שסלח לו למרות פגמיו… אהבה אותו לחלוטין על האופי שהיה. והוא היה מוכן לוותר על נשמתו עבורה.
"דמיאן?" היא קראה לעברו, הטתה את ראשה הצידה וליטפה את לחיו באגודלה. מבט הבזי בעיניה ונתן לו להבין שהיא יודעת עד כמה הרגע הזה יהיה
















