בטנה של אנה רעשה בקול רם. "את כבר רעבה?" "כן." דמיאן הושיט לאנה את הטלפון שלו. "תזמיני מה שאת רוצה." כשהם הגיעו הביתה, השליח כבר חיכה על המדרגות. הם התיישבו על הספה, הניחו את המיכלים ולקחו את הסכו"ם שלהם. אנה לקחה כמה ביסים מהאוכל ואז הסתכלה על דמיאן. "תודה ששיתפת אותי בתאה," היא חייכה. "ידעתי שתאהבי את המקום." "אהבתי. זה הרגיש כמו חופשה. אני מרגישה כל כך רגועה." "אני שמח. רציתי לקחת אותך למקום שב