דמיאן לא אמר דבר, מוסח מדי מהיד על ברכיה. ידה נסוגה באיטיות ודמיאן חזר לאכול. אחרי ארוחת הבוקר, הוא עמד במבוכה בצד בזמן שאנה אספה את הכלים והכניסה אותם למדיח הכלים. אלן עדיין ישב ליד השולחן, שתה את כוס החלב שלו וקרא ספר. "אני צריכה... להתקלח," אמרה אנה כשפנתה והניחה את ידה על השיש מאחוריה. "אתה יכול לעזור לאלן להתלבש?" "אני יכול לעשות את זה," הוא אמר בנכונות. המבוכה יצאה משליטה. הוא היה חייב לעשות