"אנה?" וין קראה. "המונית למלון הגיעה."
אנה ניצלה את הרגע כדי לענות למרכוס. "נדבר על זה אחר כך."
"אנה, בבקשה," מרכוס לחש. המשמעות מאחורי בקשתו לא נעלמה מעיניה. היא מעולם לא הרשתה לו לחשוב שהם יכולים להיות יותר מידידים, אבל היא גם מעולם לא דחתה אותו. היא הייתה אנוכית. אנה הרשתה לעצמה להאמין שמרכוס שם רק כידיד ושבסופו של דבר אף אחד לא ייפגע. ועכשיו, נראה שכולם, שלושתם, ייפגעו.
"אתקשר אליך מחר."
היא נ
















