אנסטסיה קמה ושלחה יד לעבר דמיאן. הוא אחז בידה בהיסוס ונתן לה למשוך אותו. הם עמדו במרחק סנטימטרים זה מזה. הוא ריחף מעליה. אנה הביטה בו מלמטה ונראתה מפוחדת ועצובה להפליא.
"מה קרה, אנה?" הוא שאל כשהזיז קווצת שיער מפניה ותחב אותה מאחורי אוזנה. דמיאן הניח לכף ידה להשתהות על הלסת שלה והוא יכול היה להרגיש אותה רועדת.
"בבקשה, תגידי לי איך לשפר את זה," הוא התחנן.
אנסטסיה עצמה את עיניה. "בוא איתי."
דמיאן עק
















