*אדריק* סוף סוף הגענו לאחוזה. זה היה קרוב. קרוב מדי, בהתחשב בעובדה שספי הייתה איתנו. כבר ידעתי שאשרוף את כל העיר עד היסוד אם יקרה לה משהו. היא רק עכשיו נכנסה לחיי, אבל בלעדיה, השליטה העצמית הקפדנית שיצרתי מאז שלקחתי את המושכות מאבי תאבד עם נשימתה האחרונה. אני אהפוך להיות כמוהו, והעיר תשלם. יצאנו מהרכב. היא מיד רצה לרכב שמאחורינו, ישר לוויקטור. היא התנגשה בו, מחבקת את צווארו בחוזקה. הוא הופתע מהמחו