*סֵפִי* הוא הפסיק את הנשיקה. עיניו הכחולות מצאו את שלי. "אולי תצטרכי להתחיל ללבוש רק את החולצות שלי, סולנישקו. זאת אולי יותר טובה מחולצת הטי שלי." חייכתי אליו, זזתי רחוק יותר על המיטה כדי שיוכל להיכנס לידי. הוא נמתח, פתח את זרועותיו בשבילי. נשכבתי על חזהו, רגלי על פניו. ידיו הלכו ישר לשיערי כשעברתי עם אצבעותיי קלות על חזהו. הוא נאנח. "את בטוחה שאת בסדר עם ללכת לפגישה של ארמנדו? את לא חייבת ללכת אם