*ספי* המחצית הראשונה של הערב התגלתה כצפויה למדי. כמה אנשים ניגשו לדבר עם אדריק, הודו לו על איזו עסקה עסקית או פילנתרופיה, אדריק התעייף מלדבר עם אנשים וגרר אותי לרחבת הריקודים, רק כדי שכולם יעצרו ויתבוננו בנו. חזור ושנה. אחרי הריקוד הראשון, הוא לא עזב אותי, מה שאומר שנאלצתי לדבר עם אנשים שלא הכרתי. הייתי צריכה להפעיל את כל הקסם שלי ולשחק את התפקיד, למרות שאני חושבת שחלק קטן ממני מת בכל פעם שחייכתי