*סֵפִי*
חשתי באדריק זז לידי. נאנחתי קלות כי לא רציתי שיהיה כבר בוקר. הוא דאג שיהיה לי קשה ללכת היום. הוא היה בלתי נלאה אמש. אהבתי כל רגע, אבל שילמתי על זה עכשיו. הגוף שלי עשה דברים והרגיש דברים שלא ידעתי שאפשריים. הרגשתי את ידיו החמות על גופי, נשענת אל מגעו.
"בוקר טוב, אהובתי," הוא אמר כשנישק את כתפי. הטמנתי את פני בכרית, לא רציתי לפתוח את עיניי עדיין. הרגשתי את נשימתו על כתפי כשהוא צחק. "את חייבת
















