*סֵפִי* הייתי כל כך מותשת שנרדמתי במהירות, למרות שהרגשתי נורא כפי שהרגשתי. אדריק נכנס לחדר וטיפס למיטה מאחורי. הוא ניסה להיות עדין ככל שיכול, והערכתי את זה. רציתי שהוא יחבק אותי, אבל עדיין כעסתי עליו כל כך שלא יכולתי להגיד לו את זה. בהתחלה לא היו לי חלומות, אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי שוב באולם הנשפים. צפיתי באדריק נופל ארצה, צועקת בשבילו. ואז הייתי מסתכלת לעבר איוון, בורח ממני. הייתי צועקת בשב