*אדריק* הרגשתי אותה זזה בזרועותיי, מנסה למקם את עצמה מחדש. פקחתי את עיניי בדיוק מספיק כדי לראות שבחוץ אור יום ולוודא שהיא לא רוצה לצאת מאחיזתי. היא עדיין ישנה, ​​נשימתה עדיין יציבה וכבדה יותר ממה שהייתה אם הייתה ערה. ראשה היה על זרועי, אחת מזרועותיה הייתה מונחית על חזי. במקום לעצום את עיניי, מצאתי את עצמי צופה בה כשהיא ישנה בשלווה לידי. הסרתי בעדינות את שערה הפרוע מפניה. עור החרסינה שלה נתן לה מרא