*אדריק* כשהתעוררתי הפעם, ספי עדיין ישנה בשלווה בזרועותיי. בדרך כלל היא הייתה מתעוררת ברגע שהייתה מרגישה שאני מתחיל לזוז, אבל הצלחתי לקום מהמיטה מבלי שהיא תתעורר. היא בטח מותשת אחרי אתמול בלילה וכל מה שקרה לה בבת אחת. הרגשתי אשם על שלא הצלחתי לטפל בה טוב יותר. היא עברה גיהנום ולא הקדישה זמן לעבד את הכל. התלבשתי בשקט ככל שיכולתי וירדתי למטה לארוחת הבוקר. כולם היו מודאגים מאוד שספי לא איתי. אמרתי להם