מנקודת מבטה של אמילי: "הגענו." קולה של ווילו משך אותי חזרה ממחשבותיי. הרמתי את מבטי אל היציאה מהיער המשקיפה על ביתי. הבייבי שלי על ארבע גלגלים כבר חונה במקומו בשביל הגישה. ווילו העבירה לי את השליטה, וחזרתי לצורת אנוש. במרחק של ארבע רגליים נוספות, מצאתי את הבגדים החבויים בגדם חלול. מילה בטח הניחה אותם שם; הם עדיין היו רעננים והריחו כמו חומר כביסה. התלבשתי בזמן שעשיתי את דרכי בשביל היער לכיוון ביתי.