מנקודת מבטו של אלכסנדר עמדתי ליד חלון המשרד שלי, משקיף על ים האנשים ברחבת הריקודים. עשיתי את זה כל כך הרבה פעמים בעבר - פשוט צופה בהם מתנועעים לצלילי המוזיקה. הערב לא היה שונה; המוזיקה ניגנה חזק וברור, האלכוהול זרם, אנשים השתכרו, ואלה שבאו כדי להזיז את גופם תפסו את רחבת הריקודים. ההבדל היחיד הערב היה שעשינו מסיבת נושא רק כדי לנסות לתבל את העניינים. מבטי נדד על פני כל אדם ואדם שם, מחפש את אמילי בקה