נקודת מבט של אמילי:
הדלת נפתחה לפני שהספקתי להתחבא, וצמרמורת מטרידה עברה בעמוד השדרה שלי, וחשפה אשת זאב.
היה משהו מוכר באשת הזאב הזו, אבל לא הצלחתי לשים עליו את האצבע.
אותה תחושה מטרידה שהיא מסוכנת דחפה אותי מבפנים.
הייתי בטוחה שמתחת לכל העור היפה הזה, היא קרה ומרושעת.
"אלכס יקירי," היא קראה, קולה צורם, כשנכנסה למשרד. "באתי להתנצל. לא היה לי בסדר לאיים עליך ככה! אפשר בבקשה לדבר על זה? אני לא יכולה
















