מנקודת מבטו של אלכסנדר
"אני חושב שאתה מגיב בצורה מוגזמת." הקול הצרוד והמוכר של אבי הדהד באוזני.
מבטי ננעץ בכניסה לקוטג', שם הוא עמד כשזרועותיו שלובות סביב חזהו החשוף. הוא בטח הגיע בצורת זאב; טיפות מים זלגו על פניו וחזהו החשוף הבריק בשמש.
מבטי נפגש בשלו; הוא נראה מודאג במידת מה, אך לא זועם או נסער.
"איך ידעת איפה למצוא אותי?" שאלתי, כשאני מרגיש מותש רגשית.
עזבתי את המסדרון שהוביל ליציאה בהריסות. קר
















