מנקודת מבטה של אמילי:
הנסיעה לעיר הייתה שקטה, אך המתח המיני במושב האחורי של רכב השטח, כשאני ואלכס ישבנו זה לצד זה, לא נעלם מעיני.
אלכס החזיק לי את היד ושיחק בשקט באצבעותיי, והשאיר שובל של ניצוצות בכל מקום שאצבעותיו נגעו בו. הריח המשכר שלו עטף אותי במשהו שהרגיש כמו שמיכה, ויצר לי פקעת משלי וגרם לי להרגיש מבולבלת וחמימה מבפנים.
זה היה גן עדן. הרגשתי כל כך נינוחה ומאושרת להיות עם אלכס.
לוק נהג, והוא
















