אלכסנדר, נקודת מבט היה לי קשה שלא לבהות באמילי. הייתי נדהם; היא הייתה כל כך יפה וחזקה, והיא הייתה שלי! ארוחת הבוקר עברה בצורה חלקה, ולפחות לא עשיתי מעצמי צחוק. היה קשה לשמור על קור רוח ולא לרייר בגלוי. כל דבר באמילי ריתק אותי. הריח שלה היה כמו סירנה שקוראת לי במנגינה שקטה שיכולתי רק לשמוע; שפתיה היפות, המלאות והורודות היו מהפנטות, וטבעתי כל הזמן בעיניה הכחולות-אוקיינוס הרציניות שלה. גנבתי מבטים מד