מנקודת מבטה של אמילי: ברגע שאלקס עזב, חזרתי לעשתונותיי. זה היה כאילו הריח והגוף שלו כפו עליי משהו, ועכשיו, כשהוא יצא מהחדר, יכולתי לחשוב בצלילות רבה יותר. "מה לעזאזל קרה פה עכשיו?" מלמלתי לעצמי. "איך יכולתי לתת לזה לצאת משליטה?" צִבְטתי את גשר האף שלי, ועצמתי את עיניי. אבל סצנות החיזור התאוותני שלנו הבליחו מול עיניי, והרטיבו את התחתונים שלי. אוי אלה, מאיפה לעזאזל כל זה הגיע? לעזאזל, אפילו החזקתי א