מנקודת מבטה של אמילי:
"לאן אנחנו נוסעים?" שאלתי, כשראיתי את לוק נוהג וחולף על פני הפנייה לכיוון עדת אופל.
"את תראי," אמר אלכס, מבטו נשאר על הכביש.
קמטתי את מצחי, אך לא שאלתי שאלות נוספות ונשענתי לאחור, מצליבה את זרועותיי סביב מותני ומביטה החוצה מהחלון.
יצאנו מהעיר, ולא חלף זמן רב ולוק פנה לדרך עפר.
זה עורר את סקרנותי, וישבתי זקופה, מביטה החוצה מהחלון.
עצים עצומים הקיפו אותנו לפתע והתפרשו לאורך הדר
















