מנקודת מבטה של אמילי מצאתי זוג ג'ינס כחולים, חולצה לבנה וכמה תחתונים, ויצאתי לכיוון חדר האמבטיה. על הכיור חיכתה לי כבר ערכה של מגבת לבנה רכה ונעימה, יחד עם מברשת שיער ודברים חיוניים אחרים. הרמתי את הסבון, ושמתי לב שזה הטעם האהוב עלי. "איך הוא ידע את זה?" השתנקתי בהשתאות. נענעתי בראשי בתמיהה. "זה בטח צירוף מקרים." אבל כל שאר הדברים היו בול. "אולי השארת כמה רמזים בחדר שלך," אמרה ווילו, והסבירה. "אול