מנקודת מבטה של אמילי לא יכולתי שלא לבהות בפניו השלוות של אלכס בזמן שישן. הוא היה כה יפה תחת אור העמום של בית החולים. מבטי החל לעקוב אחר כל קו בפניו הנאות, לזכור כל קו בפניו המעוצבות להפליא. מבטי נחת על שפתיו המלאות, הראויות לנשיקה, וידי נעה שלא מרצון אל שלי, מרגישה את פניי מתחממות כשנזכרתי כיצד פיו התעלס בי. "מה לא בסדר איתי?" רטנתי לפתע בשקט. "אני לא יכולה לעשות את זה!" אבל לא יכולתי להסיר את מבט