סאלי בְּבֹקֶר הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי לְאַחַר הַלַּיְלָה בּוֹ בִּקֵּר אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ, דָּנִיקָה הֵכִינָה אֶת עַצְמָהּ לָלֶכֶת לַמִּכְרוֹת. הִיא הִתְעוֹרְרָה וְרָחֲצָה. הִיא לָבְשָׁה אֶת הַמַּדִּים שֶׁלָּהּ וְסִדְּרָה אֶת שְׂעָרָהּ. הִיא נִעֲצָה מַבָּט בְּעַצְמָהּ בַּמַּרְאָה, מַבִּיטָה מִי הִיא נִהְיְתָה. עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנִים שֶׁל חַיִּים כְּנְסִיכָה, וּפִתְאוֹם, הִיא הָיְתָה שִׁפְחָה. שִׁפְחָ