לאט לאט, לוסיאן החל להתעורר למודעות. חושך הלילה נעלם מחדר השינה, והוחלף באור היום.
הוא ישן כל הלילה, וישן בלי סיוטים. שוב.
עיניו מצאו את דניקה, שישנה לצידו. מצחו התקמט, והוא זעף. זו היא.
זה לא היה תרופה שבסקי אולי הכין או המומחיות המינית של וטה או כתיבת מגילות עד שהיה מותש. זו היא. זו דניקה.
לוסיאן לא הבין איך זה אפשרי, אבל הוא ישן שוב, וזה כל מה שיכל לחשוב עליו.
הוא קם מהמיטה והלך לשירותים. היה ל
















