לִבָּהּ שֶׁל דָּנִיקָה נִסְחַט בְּחוזְקָה בְּתוֹךְ חָזֶהָ, עַד שֶׁלְּרֶגַע, כִּמְעַט וְלֹא יָכְלָה לִנְשֹׁם. הִיא לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב מֵהַהַצְהָרָה שֶׁלּוֹ, אֲבָל כְּאֵב כִּלָּה אוֹתָהּ. לֹא הָיְתָה לוֹ סִבָּה לִבְטֹחַ בָּהּ, וְאָבִיהָ בִּצֵּר אֶת הַשִּׂנְאָה שֶׁלּוֹ כְּלַפֶּיהָ, וְלָכֵן הִיא לֹא הֶאֱשִׁימָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא יַחְשֹׁב אוֹתָהּ מְסֻגֶּלֶת לְזוֹעָה כָּזוֹ. זֶה לֹא ג