נקודת המפנה
ל
וסיין המלך התעורר בבוקר שלמחרת בתחושות מעורבות. שלווה ממנוחת לילה טובה, וכאב מהפצע בחזהו. הוא היה מכורבל סביב גופה הקטן של דניקה, זרועותיו כרוכות סביב גבה, שדיה צמודים לחזהו.
מכאבי גופו, לא רצה להתעורר עדיין. לא רצה לפגוש את היום. לא רצה לחשוב על פצעו. על האיש שרדף אותו אפילו במותו.
לבד, לא הייתה לו סיבה להמשיך להיות חזק. להתרחק מהגוף הרך הזה ולהתחיל להילחם בשדים שאורבים ומחכים לטרוף
















