ניגבה את עיניה שהיו נפוחות מבכי. לא משנה על מי היא בכתה; יש דברים שפשוט אי אפשר לשנות או לעזור להם. היא הסתובבה כדי לצאת מהדלת כשזו נפתחה שוב, והמלך נכנס בצעדים גדולים. אם הוא הופתע שהיא עדיין שם, הוא לא הראה זאת. הוא ניגש לארון הבגדים שלו, הוציא את חגורת הזהב שלו והדק אותה סביב מותניו. הוא ראה את פניה הדומעות ושפתיו הצטמצמו. היא היססה. "אפשר לשאול אם מ-ממלכה אחרת כבר שלחה את השליח שלה?" "ארבע ממל