המלך ופילגשו סאלי התרחקה מדניקה וניגבה את דמעותיה. "את צודקת, נסיכה שלי. את צודקת." דניקה עזרה לה לנגב את דמעותיה. היא המשיכה לחייך לסאלי עד שסאלי חייכה אליה חיוך דביק. "זה יותר דומה לזה." עודדה דניקה, עדיין מחייכת, "בואי נסתכל על הצד החיובי. אנחנו גרים עכשיו בחדר המלוכה. הרחק מרעשים וצרות. יש לנו מיטה גדולה יותר וחדר גדול יותר. יש לנו שטיח יפהפה ובדים משובחים על החלון. עם קצת עבודה על חדר השינה ה