שקט. "למה שאני ארצה לעשות את זה, בסקי?" הוא נהם, פניו חסרי הבעה. אבל אש רחשה בעיניו. לבסקי עלו כמה סיבות, אבל היא ידעה שהמלך לא יעריך אף אחת מהן, כי הוא עטה קרירות כמגן. בסקי נעצה בו מבט. "הנערה הזאת, סאלי... שאלת אותי יום אחד למה רוב האנשים בסיילם אוהבים אותה כל כך." לוסיאן הנהן, עיניו נעוצות בשתיהן. "היא האכילה את כולנו כשהיינו עדיין משועבדים, אדוני. כל האוכל הטוב שאכלנו שם הגיע ממנה." היא חייכה