היא נשענה קדימה והניחה את שפתיה על שלו. הוא נדרך לרגע. אבל רק לרגע. "לעזאזל!" המילים נשמעו כמו כניעה. ואז הוא השיב לה נשיקה. לוהט. חזק. גס. שפתיו טרפו את שלה. דניקה לא התנגדה; הוא סוף סוף נישק אותה שוב, וזה כל מה שחשוב. היא עצמה את עיניה ונאחזה בו כשהוא טורף את פיה בנשיקות רטובות ועמוקות, ברעב עז שהחליש את ברכיה. זה היה כאילו הוא סוף סוף שחרר עליה את השדים הרעבים שבו - כאילו הוא סוף סוף ויתר על הש