לבסוף, באסקי נשמה נשימה עמוקה, כתפיה נרגעו. "המלך אינו כמו גברים אחרים, דניקה," אמרה בשלווה. "הוא שונא אותך, כן, אבל הוא לא כמו אדוני עבדים אחרים. את כבר צריכה לדעת את זה." "כן. כן, אני יודעת," הודתה דניקה. באסקי הנהנה והחלה לערבב שוב את השיקויים שלה. "את לא צריכה לדאוג מלשאת את ילדו. את יכולה להיות איתו כמה שהוא רוצה, ואת לא צריכה לדאוג מללדת לו ילד." "אה... " דניקה חשבה על זה, מנסה להבין. ואז עי