הנערה הייתה באותו גיל כמו סאלי. היא הנידה את ראשה במרץ. "אוי, כן, סאלי. הבאת לנו פעם אוכל שהציל את אמא שלי. היא גוועת ברעב שלושה ימים, ואז הבאת לנו משתה! אוי, תודה רבה לך. תמיד רציתי להודות לך, ו–" "את יכולה לעזור לי, בבקשה?" סאלי התחננה. "כמובן. אני אעשה הכל," הנערה הסכימה מיד. סאלי הסתובבה בעיניים דומעות ובהתה שוב בצמיד היהלומים הנוצץ הזה. פעם, הצמיד הזה היה תמיד על פרק ידה של הנסיכה דניקה. היא