אף על פי שמידת האמון הייתה קטנה ככל שתהיה, היא חשה חוסר מנוחה מבפנים, כי ידעה שאמון הוא הדבר שהכי קשה לו לתת. ועכשיו, היא הרוויחה רק מעט ממנו. היא תוקיר את המעט הזה לנצח. "אני צמא," הוא חרחר. "אני אביא לך מים, אדוני." היא קמה מכיסאה, לקחה אחת מכוסות העץ הארוכות שלו, ויצאה מחדריו. היא לא הייתה צריכה ללכת רחוק, כי החצר הסתירה את מי מעיין הטובים ביותר, רק כמה מטרים מהחדרים המלכותיים. היא התכופפה ומיל