בשעות הבוקר המוקדמות של היום שאחרי, בשעה 3:30 לפנות בוקר, שתיהן התקשו למצוא מנוחה בשינה, טרודות מהחרדות שלהן לגבי המחזורים המאחרים שלהן. חסרות מנוחה ומודאגות, הן עמדו בחדר האמבטיה, לבושות בבגדי השינה שלהן, מתחלפות בבדיקת פסי הריון. שרי נעשתה לחוצה יותר ויותר, ודחקה בנטלי, שהייתה בפנים במשך חמש דקות, "נטלי, סיימת? למה לוקח לך כל כך הרבה זמן להשתין?" קולה של נטלי הדהד מבפנים, "רק רגע, עוד לא סיימתי.