שומע את זה, יוסף פלט נשיפה חדה. אם הוא היה שותה משהו, הוא כנראה היה יורק אותו. הוא הציץ בקווינלין, שפתיו רועדות. "אז למה את... לקחת את הטלפון של המורה?" הוא שאל, ועצר את עצמו רגע לפני שאמר "גנבת". "זה נראה מוזר," מלמלה קווינלין, לא מודעת למבטו המבולבל. היא הקלידה בזעם, מנסה לפצח את הסיסמה. "שוטר אמר פעם שאנשים מסתירים סודות בטלפונים שלהם. הם בודקים אותם כי זה גורם להם להרגיש בטוחים." יוסף קימט את