"ניק!" עיניה של נואל נצצו ברגע שראתה אותו. בלי היסוס, היא פרשה את זרועותיה לרווחה וזינקה לעברו, משליכה את עצמה לזרועותיו כמשב רוח. ממש שם, מול כולם, היא טמנה את ראשה בחזהו, משפשפת את שערה הרך בו בשמחה גלויה. לבסוף, היא הרימה את מבטה, פניה קורנות מאושר. "ניק, באמת באת!" ניקולס, שידיו נכרכו באופן טבעי סביב דמותה הזעירה של נואל, הרים גבה אלגנטית. תווי פניו החדים והנאים התרככו בהשתעשעות כששפתיו התעקלו