בזכות הסבלנות של ניקולס, נואל יצאה למסע קניות בלתי מרוסן, ומילאה שקיות גם בפריטים חיוניים וגם במותרות. בכל פעם שקימברלי צפתה בבתה קונה כאילו היא מתכוננת לאפוקליפסה, לבה נצבט בדאגה. נכון, ניקולס הציע לשלם את החשבון, אבל נואל לא גילתה אפילו שמץ של ריסון. קימברלי לא יכלה שלא לדאוג, 'מה אם ניקולס יראה כמה היא חמדנית וייבהל?' אבל כשמבטה נח על ניקולס, חששותיה התפוגגו בתדהמה. ניקולס עמד שם, שפתיו המפוסלו