על המיטה השחורה-זהובה בגודל קינג סייז, נואל הייתה שרועה כמו כופתא רכה וקטנה, מרוקנת לחלוטין. שפתיה היו עסיסיות וורודות, כמו ורד אדום פורח שנשק לו טל הבוקר. היא נאנחה קלות, קולה נמוך וחתולי, כאילו זה עתה דגדגו אותה ביסודיות. על הרצפה היו מפוזרים כמה טישו מקומטים. ניקולס ישב על קצה המיטה, לבוש ללא רבב בחולצת משי שחורה שלא היה בה שמץ של קמט, והקרין הילה רגועה ושלווה. כרגע, הוא ניגב בשיטתיות את אצבעות