הנשיקה של ניקולס הייתה קלה כנוצה, מחווה עדינה שנשאה את משקל ההערצה, כאילו טיפל בחפץ יקר ערך. החקירה העדינה הזו הייתה תחושה שנואל מעולם לא חוותה קודם לכן. עיניה הרחבות והמלאות הבעה שיקפו את תווי הפנים הנאים להפליא של ניקולס, והיא שאלה בסקרנות, "ניק, ככה מרגישה נשיקה? אתה יכול להפסיק להיות כל כך עדין? זה מדגדג - כאילו הרגע אכלתי פלפל סצ'ואן." "תשתקי," מלמל ניקולס, שלוותו נסדקת. תמיד נואל חייבת למחוק