"הלו, אלי מותק?" קולו האלגנטי והממגנט של ניקולס בקע מהקצה השני, מלווה בצחוק נמוך ונינוח. "למה את מתקשרת אליי בשעה כזו?" "ניק! הצילו!" נואל, שנשארה רגועה ושלווה מול אחרים, נשמעה עכשיו נסערת לחלוטין, כמו חתלתולה קטנה ואבודה. היא נשמעה כל כך מעוררת רחמים, שמיד ריככה את הלב. כששמע את הטון החרד של נואל, ניקולס השתהה לרגע. מיד הוא זנח את הטון השובב שלו, והתנהגותו הפכה רצינית כששאל, "מה קרה, מותק? אל תדא