"זה לא משנה," אמר שון, מהדק את אחיזתו סביב מותניה. "בואי נלך." "לא, אני רוצה לדעת," היא התעקשה. "מאיזו עסקה אתה חוזר?" שתיקה ארוכה ומתוחה מילאה את החדר. דודתה ובת דודתה חייכו כמו חתולים שאכלו קנרית, ודודה שלה גרד את נעליו על השטיח. פניו של שון היו חסרי הבעה כתמיד, אך כל גופו היה מתוח לצדה. "איזו עסקה?" היא חזרה. שון בלע בקושי, "אני ודוד שלך עשינו עסקה לפני כמה חודשים. הוא טוען שהוא קיים את חלקו, א