צעדים מהירים הדהדו בלובי, והיא הסתובבה לראות את לוסון רודף אחריהם. העניבה שלו הייתה משוחררת על צווארו, ווריד ברקתו פעם בחוזקה. הוא עצר ממש מאחוריהם, מתנשף בכבדות. רגעים לאחר מכן, אלק הופיע מעבר לפינה, חיוך שמנוני על פניו. "מר בלייר," לוסון התנשף. "קיוויתי לתפוס אותך. כשדיברנו קודם, לא הייתה לי הזדמנות להציג לך את הבן שלי, אלק." אלק הושיט את ידו, וטבעת בוגר משובצת יהלומים נצצה על אצבעו. שון הנהן בק