המזכירה החייכנית הובילה את קתרין למשרדו של אלן. "כנסי, הוא מחכה לך," אמרה המזכירה. קתרין נקשה בשקט, והדלת נפתחה. אלן ישב מאחורי שולחן עמוס בניירת. פיסול מתכת מודרניסטי קטן, כמו אלה שבדירתו, ישב בפינת החדר ליד עציץ דקל קטן. "ברוכה הבאה," הוא אמר, וחייך אליה מעל המחשב שלו. "תן לי לסיים את המייל הזה, ואז נתחיל." היא התיישבה על כיסא ליד השולחן והביטה סביב בחדר בזמן שהוא הקליד במרץ על המקלדת. המשרד היה