קתרין ישבה על נדנדה, מביטה מעבר למעקה המרפסת אל השטחים האפלים של האחוזה של שון. היא הניעה רגל מעבר לצד הנדנדה, מתנדנדת בעצלתיים הלוך ושוב. אוויר הלילה הקריר התיישב סביבה, והיא הטתה את ראשה לאחור כדי להסתכל על הכוכבים. "מה את עושה?" שאל שון מאחוריה. "מסתכלת על הכוכבים," היא השיבה. "הם יפים," הוא אמר, והצטרף אליה על המושב הרחב. היא נדרכה, אבל הוא לא ניסה לגעת בה. במקום זאת, הוא נשען לאחור ונעץ מבט ב