"שלום, אח שלי," אמרה איריס באדישות.
"מה לעזאזל קורה פה?" שאל שון.
קתרין הרגישה את זרועותיו מתהדקות סביבה בהגנה כשדיבר, והיא נשענה עליו – נרגעת כנגד תמיכת חזהו.
"ומה לעזאזל לא בסדר עם אשתי?" הוא שאל. "היא מכוסה בדם ובקושי בהכרה. תסתכלו עליה!"
"שון, קח נשימה עמוקה," אמרה איריס, קולה רגוע ואחיד. "ובבקשה, זכור, אל תירה בשליח."
"דברי כבר," הוא צעק.
"קתרין ומרקו ניסו לברוח," היא אמרה. היא הסתובבה והצביע
















