מדיסון חרקה שיניים ותקעה את ציפורניה הארוכות בכפות ידיה, נשבעת לנקום בקתרין על כל מה שעשתה. "אני נשבעת באלוהים שהיא תצטער על זה," מלמלה מדיסון. "היא תשלם על כל מה שהיא עושה לנו." "מה את ממלמלת?" נזפה מלני. "בואי תעזרי לי עם אבא שלך." מדיסון הסתובבה והסתכלה על אביה. הוא ישב בכיסא גלגלים מתקפל של בית חולים. פניו ובגדיו היו מקומטים ומרושלים, וחולצתו השתלשלה בצורה מוזרה על גופו - תוך שלושה ימים בלבד ה