קתרין הקישה בחוסר סבלנות ברגלה על רצפת העץ הקשה, "לדוד לוסון לוקח את הזמן שלו." מלני קמטה את מצחה, ושפתיה נמתחו לכדי הבעה חמוצה. "הוא איש עסוק," היא נזפה. "הוא לא יכול פשוט להניח הכל ולבוא הביתה בריצה בגלל שלאחיינית שלו יש איזה רעיון מוזר בראש." "הייתי חושבת שפעולה משפטית פוטנציאלית תהיה יותר חשובה לו, אבל אם לא אכפת לו, אנחנו יכולים להתחיל בלעדיו," היא אמרה. "אין צורך בזה," מלני אמרה במבט עצבני ל